פסיכותרפיה לילדים עם אוטיזם

תופעת האוטיזם, או בשמה המדעי "הפרעות בספקטרום האוטיסטי" (ASD), מוגדרת באתר האינטרנט של קופת חולים "כללית" כ"שם כללי לקשת של מצבים שמאופיינים בהפרעה התפתחותית ־ נוירולוגית שמקשה על האדם לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית". 

עוד נכתב באתר של קופ"ח "כללית" כי "ההפרעה מאופיינת בקשיים ובעיכובים באינטראקציה החברתית וברכישת שפה, ובחלק מהמקרים קיימות פגיעות ביכולות הקוגניטיביות, המוטוריות והחושיות. ההפרעות באות לידי ביטוי במגוון רחב של יכולות רגשיות של הילד וכן בהתנהגויות 'תבניתיות' שבאות לידי ביטוי במשחק ובשפה".

אוטיזם, רצוי שיהיה מאובחן כבר בשלבים מוקדמים של ההתפתחות, כאשר הורים מבחינים באי התפתחות / עיקוב בהתפתחות של שפה, תקשורת תורמת גיל עם אחר משמעותי (קשר עין, חיפוש אחר קשר בהבעות פנים ותנועות גוף וכדומה), באינטראקציה החברתית ועוד. לאחר אבחון מקצועי יכולה להיקבע רשמית לא רק ההימצאות על הרצף האוטיסטי, אלא גם מידת החומרה של התופעה אצל כל ילד – כלומר, רמת התפקוד והמיקום על הרצף עצמו.

לפי חוזר של משרד הבריאות מ־2013, שכיחות האוטיזם מגיעה ל־10 ילדים מתוך 1,000 (1% מהאוכלוסייה). בעשורים האחרונים ישנה עלייה מתמדת באבחון אוטיזם, המיוחסת בין היתר למודעות גבוהה יותר לתסמונת הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב אנשי המקצוע. סדרות טלוויזיה פופולאריות כמו "פלפלים צהובים", "סליחה על השאלה", "הרופא הטוב" ו"לא טיפוסי" (A Typical) מעלות את המודעות ומנגישות לציבור הבנה בדבר הקשיים המאפיינים אנשים, מתבגרים וילדים המתפקדים על הרצף האוטיסטי.

סיבות נוספות לעלייה באבחון אוטיזם בקרב ילדים קשורות בשינויים בהגדרה של הלקות / התכונה, ושינויים באורח החיים אשר חושפים יותר עוברים לגורמי סיכון ביולוגיים.

בכדי להבין מדוע טיפול רגשי הכרחי לילדים עם אוטיזם, יש לומר ולהבין כי אוטיזם משמעותי פגיעה בהתפתחות הרגשית ולכן חיוני לסייע לילד להשלים את התפתחותו הרגשית במקביל לטיפול בהתפתחות השפתית תקשורתית ובזו המוטורית.

באוטיזם, כהפרעה התפתחותית, ההתפתחות כולה מותקפת ויותר מכך המוטיבציה של הילד להתפתח, מוטיבציה מולדת וטבעית בהתפתחות האופיינית, מותקפת. לכן אנו נראה ילדים החיים בתוך פערים התפתחותיים, קרי תפקודים / יכולות ברמות שונות זה מזה. כך נוכל לפגוש בילד שרמתו הקוגניטיבית גבוהה לגילו והוא מתעניין ברכישת שפות שונות ואף רוכש אותן מבחינה שפתית אך אינו מסוגל לעשות שימוש תקשורתי בשפות שרוכש ומדקלם אותן באופן קונקרטי. או ילד שמכיר את המספרים האותיות ופותר משוואות מתמטיות בגיל צעיר אך אינו מסוגל להביא רעיונות משלו במשחק חופשי וליצור משהו משלו / בגפו. 

כאשר אנו מתבוננים על ילד עם התפתחות אופיינית, נצפה כי הוא יהיה עסוק במשחק, גם מבלי שמנחים אותו מבחוץ. כפי שמבוגר יכנס לחדר הטיפול וידבר באופן חופשי אסוציאטיבי, האסוציאציות של ילד מובאות במשחק החופשי שלו ובשלבי ההתפתחות השונים נצפה למשחק מתפתח ברמות שונות.

ילדים עם אוטיזם, המתקשים ליצוק משמעות מתוך קשר משמעותי עם האחר, יטו פחות לתת משמעויות נפשיות למה שקורה להם בעולם. כתוצאה מכך, לרוב המשחק שלהם יראה חזרתי וחסר פשר.

בטיפול הרגשי נתבונן בעולמו הסובייקטיבי המתפתח של הילד ונחפש את העולם הפנימי הייחודי רק לו ונסייע לילד לפתח את העולם הזה לכדי רעיונות שיהפכו להיות משמעויות שלו , פשר שהוא ייתן על החוויות שלו את העולם.

משום הפגיעה המערכתית בהתפתחות, ילדים רבים על הרצף, חווים עולם מבלבל שקשה להם לתת לו פשר. בשל כך, אחת התופעות השכיחות בקרב ילדים עם אוטיזם הינה חרדות ועקב הלקות התקשורתית, חוסר היכולת לתקשר באופן תקין את אותן חרדות על ידי ילדים עם אוטיזם, המטלטלות את עולמם הפנימי ומערערות את ביטחונם. כתוצאה מכך, ילדים עם אוטיזם לא פעם חווים התפרצויות זעם קולניות ואפילו אלימות, שהם ביטוי לחרדות ופחדים לא מטופלים.

ילדים עם אוטיזם, כאמור, סובלים מקשיי תקשורת ולפעמים גם קשיי דיבור, מה שמקשה עליהם לבטא באופן בהיר את מה שהם חושבים ומרגישים. זהו כאמור גורם המעצים חרדות ובעיות התנהגות בקרב ילדים עם אוטיזם, אולם לעיתים פסיכותרפיה לילדים עם אוטיזם יכולה לסייע בהפחתת חרדות והתנהגויות פוגעניות אחרות בקרבם.

באופן טבעי, טיפולי פסיכותרפיה לילדים עם אוטיזם הינם מותאמים למצבם וליכולותיהם התקשורתיות והקוגנטיביות. 

טיפול רגשי אינטנסיבי, כולל ליווי הורי קבוע, יעניק פשר ומשמעות לעולמו הפנימי הנבנה של הילד ויסייע להורים להבין את המשמעות מאחורי התנהגויות הקשות להבנה.