טיפול בחרדות בקרב צעירים בתחילת חייהם הבוגרים
מיכל גרשוני
המציאות הישראלית מייצרת מגוון רחב של לחצים וחרדות יום יומיים בעבור תושבים רבים. בשנים האחרונות ניכר כי הצורך בטיפול בחרדה נכון אף שבעתיים בעבור צעירים הנמצאים בתחילת חייהם הבוגרים. על התמודדות צעירים עם חרדות היוצאים אל החיים, במאמר שלפניכם
צעירים רבים חווים חרדה בתחילת דרכם כאנשים בוגרים בחברה. סיום המסגרות החינוכית והמסגרת הצבאית, קרי מסגרות המכתיבות לילדים, המתבגרים ובני הנוער, ציפיות ברורות ומכניסות תכנים לעולמם המתפתח, מביא לשלב התפתחותי חדש אשר מבקש מהצעירים לחולל את חייהם באופן עצמאי. מדובר במעבר התפתחותי מילד.ה / נער.ה / מתבגר/.ת צעירה לבוגר.ת אשר אמור לנוע בעולם וליצור משמעות ותרומה בחייו המתפתחים. מעבר התפתחותי זה מביא ועשוי להביא לחרדה גוברת המקשה על יצירת חיים עצמאיים.
חרדה בדרך כלל אינה נעלמת מעצמה ולכן חשוב לפתח מודעות ולפנות ולבחור מתוך מגוון הטיפולים המוצעים.
בשנים האחרונות התפתחה ונוצרה מודעות גבוהה סביב הטיפול בהתקפי חרדה וברצון לסייע. במקביל, עולה ומתגבר הצורך לטיפול בחרדה אצל צעירים, תוך הבנת התנאים שמובילים להתקפי חרדה בקרב קבוצה זו, ואת מגוון הטיפולים בחרדות עבורם הקיימים כיום.
מהי חרדה?
כדאי להתחיל בהתחלה: כדי להבין את הנושא לעומק, תחילה נגדיר – מה היא חרדה?
חרדה היא סיטואציה נפשית המתבטאת לעיתים קרובות אף באופן פיזי בה האדם חווה אימה וחשש, באופן שמעורר חוסר נחת גופני ונפשי, מתוך מחשבה שדבר מה שלילי במיוחד עתיד לקרות או קורה כעת.
החרדות יכולות לנבוע עקב מחשבות שיש אמת בבסיסן, אך פעמים רבות התקפי החרדה מתפתחים עקב מחשבות בהן אין סכנה ממשית לאדם, והן פרי הדמיון. בדרך כלל, האדם שחווה חרדה אינו מודע להופעתן של המחשבות המונחות בבסיס תחושת החרדה שהוא חווה.
במובן המוחשי-גופני החרדה מתבטאת בהזעה, דופק מהיר, נשימה מהירה ולא טבעית, רעד, סחרור, עד כדי תחושת עקצוץ חזקה בידיים וברגליים. במובן הנפשי-פסיכולוגי, החרדה תייצר מתח נפשי, מועקה, דאגה, חשש ופחד.
בשיאה, יכולה החרדה להתפתח להתקף חרדה. מדובר במצב נפשי המתעורר בבת אחת למשך פרק זמן קצר בו כל תסמיני החרדה צצים באופן עז וחד עד כדי תחושה לא מבוססת של התקף לב. כיום ישנם טיפולים להתקפי חרדה, ואין צורך להמשיך לסבול ללא עזרה מגורם טיפולי מקצועי.
צעירים החווים התקף חרדה - מאיפה זה מתחיל?
במהלך שנים ארוכות צעירים נמצאים במסגרות חינוכיות נוקשות, החל מהפעוטון וגן הילדים, דרך בית הספר היסודי, חטיבת הביניים ועד התיכון. לאורך כל התקופה ישנו סדר יום מסודר בעבור הילדים, הם נתמכים לרוב על ידי הוריהם שדואגים להם לכל הצרכים שלהם כדי שיגדלו, יש להם מורים וצוות חינוכי שמוודא שילמדו ולמעשה יתכוננו לקראת חיים עצמאיים כבוגרים.
אך למעשה, כבר בשלב זה מתחילה מערכת לחצים ודאגות שעלולה ליצור חרדה ואף התקפי חרדה אצל הצעירים. בשלב הזה הצעירים רוכשים התניות פסיכולוגיות ודפוסים פסיכולוגיים שהסביבה מייצרת עבורם.
למשל, יכולים לעיתים הורים שמצפים למצוינות מילדיהם להתנהג בצורה המייצרת חרדה, למשל על רקע הרצון שילדיהם יצטיינו בלימודיהם. בנוסף, מערכות החינוך הפועלות על בסיס השוואתי ולא בהכרח מכוונות לצרכים הסובייקטיביים של הילדים המתפתחים, עשויות להעביר מסרים שאין מקום לצרכים אילו. הציפיה ש"כולם יהיו שקטים במהלך שיעור" או "ישבון מאחורי שולחן" או ידעו לסיים בנחת משחק ולעבור למפגש, אינה פוגשת את כל הילדים ויוצרת "תיוג" של ילדים שאינם מתארגנים לפי הנורמה הזו.
שונות אצל ילדים שאינה "עונה" על צרכי המערכת, עשויה לפגוע בדימוי העצמי ובערך בעצמי הסובייקטיבי.
התקפי חרדה בצבא
לאחר סיום תקופת התיכון, אחרי הניסיון של הצעירים לסיים בהצלחה את מבחני הבגרות המפרכים, מגיעה תקופה שמעוררת לא מעט חרדות (כגון התקפי חרדה בהם רצוי לטפל) – תקופת השירות הצבאי. תקופת שירות החובה בצבא ההגנה לישראל מעוררת לא מעט תסכול, שכן חיילים רבים משובצים ביחידות שלא עונות על הצרכים שלהם, ולעיתים קרובות – פשוט לא מתאימות להם ולאופיים.
לדוגמא ישנם חיילים המשובצים הרחק מהבית המוכר שלהם, בתפקידים מלחיצים ומסכני חיים, תחת פקודות והיררכיה קפדנית, שיכולים לגרום להתקפי חרדה שיחייבו טיפול בחרדות בהווה או בעתי. במהלך הצבא החיילים אמנם מקבלים מזון ותנאי מחייה בסיסיים, אך המשכורת שלהם דלה וישנם בצבא צעירים הנקלעים לחרדה עקב המצב הכלכלי בו הם שרויים.
גורם חרדה נוסף בצבא הוא ההיחשפות הנפוצה למצבים מסכנים חיים, העלולים לגרום לא רק לחרדה – אלא להלם קרב ופוסט טראומה של ממש, כפי שקורה עם יוצאי צבא רבים. על פי נתוני מערכת הביטחון, למעלה מ-50,000 בקשות הוגשו להכרה בהלם קרב לאגף השיקום במשרד הביטחון, ורק כ-10% מהם הוכרו וטופלו על ידי המערכת.
היציאה לחיים העצמאיים והחרדה שמגיעה עימה
הנה הגיע השלב המיוחל, בו הצעיר או הצעירה חופשיים לדרכם, אך מוצאים עצמם ללא שום כיוון להמשך חייהם. לראשונה בחייהם אין אף מסגרת תומכת ומחייבת בעבורם, וצעירים רבים חווים מגוון תחושות, כולל חרדה, שמצריכות התייחסות ומודעות לשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים ואמו מתמודדים. לעיתים מתן תוקף, הכרה והמשגת המעבר ההתפתחותי שבו הצעיר נמצא, יסייעו, יתמכו ושיבו את תחושת הנורמאליזציה.
צעירים בחברה המערבית עומדים בפני אתגרים מגוונים:
- קריירה – הצעירים צריכים למצוא את דרכם בשוק העבודה, פעמים רבות מבלי שרכשו במהלך שנות הלימוד ובשירות הצבאי שום הכשרה מקצועית. זהו מצב מעורר חרדה לעיתים רבות, בו אפשר לפנות לטיפול בחרדה כדי להתקדם וליצור קריירה.
- דיור – כיום קשה מאוד למצוא דיור נאות באזורי הביקוש הקרובים למקומות העבודה או למוסדות להשכלה גבוהה; הקושי בלעמוד בתשלומי שכר הדירה או המשכנתא יכול לעורר תחושות כה קשות עד כי יש צורך בטיפול בעבור החרדות הללו, כך שניתן יהיה להתמודד במצבים הללו ולעבור את התקופה הזאת.
- טראומות מהילדות – חוויות קשות שנוצרו בתקופות הילדות, למשל בתוך יחסים משמעותיים, יחסים מורכבים בתוך המשפחה, חרם חברתי שהצעיר חווה בבית הספר, כישלון בלימודים וכדומה, יצרו בנפשו של הצעיר או הצעירה מגוון התניות ודפוסים פסיכולוגיים המשפיעים בהמשך החיים.
- טיפול עשוי לשפר את איכות החיים בקרב אותם צעירים שחוו טראומות.
- טראומות שמקורן בצבא – כפי שציינו חוויות קשות במהלך השירות הצבאי לא מקבלות טיפול בחרדה בעבור הצעירים על ידי גורמי בריאות הנפש בצבא. צעירים רבים מתקשים להשתקם בכוחות עצמם, על כן טיפול בחרדות הינו בגדר חובה עבורם, ואף קריטי להצלת חייהם!
הדרכים והאפשרויות לטיפול בחרדות בקרב צעירים
כיום ישנן מספר דרכים לטיפול בחרדות שיכול להתאים לטיפול בצעירים. כל צעיר וצעירה יכולים לנסות לבחון את אפשרויות הטיפול בחרדות השונות שיכול להתאים עבורם.
טיפול בגישה פסיכודינאמית – המתייחס למקורן של החרדות ומציע התבוננות בעולם הפנימי כדרך להתמודד ולהתגבר על חרדות שונות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי – בטיפול בחרדות מסוג זה מתקיימות שיחות מידי שבוע עם מטפל, המלמד מספר מיומנויות שנועדו לשפר את תגובת הצעיר לחרדות אותו הוא חווה, ולשנות את דפוסי ההתנהגות בעת מצבי חרדה. הטיפול מותאם בעבור כל מטופל, כך שיכול להתאים לטיפול בחרדה עבור צעיר בתחילת דרכו.
טיפול בחרדות על ידי מדיטציה – צעירים רבים נחשפים כיום לאפשרות שהולכת וצוברת תאוצה בעולם המערבי, טיפול בחרדה באמצעות קשיבות מודעת לגוף ולנשימה. אפשרות טיפול בחרדה זו עבור צעירים נקראת גם "מיינדפולנס". ניתן אף לבחור כיום באמצעות מנועי חיפוש שונים באינטרנט, מדיטציות המתאימות ולשלב אותם באורח החיים היומיומי.